יצירות אמנות מדברות ועומדות בפני עצמן ולא רק כטקסט או פרשנות של העולם.

 

המשמעות והפלא בעבודות אמנות נוצר במפגש בין שני תהליכים- זה של היצירה (האמן) וזה של ההתבוננות והחוויה (הצופה). זהו קסם של מעל ומעבר למילים, ניתוח והשלכות אינטלקטואליות; זהו מפגש דינמי ופתוח של פיתוי ומתח- בין דמיון למציאות, בין העתק ומיחזור לבין מקור, בין ערפול לבהירות, בין המוכר למתעתע ומשבש. 

הציורים שלי מקבלים את משמעותם במפגש הזה.

 

עולם הצילום מספק לי "עדות" על המציאות, אמצעי להקפאתה וכליאתה. דימויים מ"יד- שניה", תנועה שקפאה ועווותה, close up, מונטאז'.

שיבוש ההיררכיה והקשרים בין הדימויים מעלה יחסים חדשים, תפיסות שונות של החלל, אחדותו וגבולותיו.

 

הציורים שלי הם מעין סיפור לא-סיפור, רומזים ומעלים מחשבות על נרטיבים אפשריים, משהו שקרה, או משהו שעומד לקרות, אך אינם אומרים וקובעים מהו.

 

ההתבוננות בציורים שלי היא הזמנה ל"שיחה", הזדמנות לחשוב על כיעור ויופי, תשוקה, אלימות, עדינות, געגוע, זכרון, חרדה, הומור, מניפולציה...